מקור משנה שבת ח׳:ב׳
2 הַמּוֹצִיא חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לְקֻפָּה. גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לְקָטָן. נְיָר, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין. וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין, חַיָּב. נְיָר מָחוּק, כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ח׳:ב׳
2 ד אֹזֶן. וּבְחֶבֶל דִּבְרֵישָׁא לֹא סַגִּי בְהָכִי, וְצָרִיךְ כְּדֵי אֹזֶן לְקֻפָּה, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא קָשֶׁה פּוֹגֵם עֵץ הַנָּפָה וּכְבָרָה וְלֹא עָבְדֵי אֱינָשֵׁי. גְּמָרָא:
3 ה וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר. אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ כָּתוּב עַל הַקְּלָף, אַף עַל גַּב דְּשִׁעוּר קְלָף כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין. תּוֹסָפוֹת: